הנה כמה נתונים סטטיסטיים על מחלת הצליאק, ממחקרים שמצאתי:
*כמה זה נפוץ ?
קשה לדעת עד כמה המחלה נפוצה. הסיבה לכך הינה העובדה שלמחלת הכרסת פנים רבות. כאשר המחלה מופיעה בצורתה ה"קלאסית" קל לזהותה,אך באנשים רבים המחלה מופיעה בצורה קלה מאוד ואבחונה קשה. חלק מהמאמרים נוקבים ביחס של 1:10 בין החולים המאובחנים לחולים שאינם מאובחנים, מכאן שהמקרים עליהם יודעים הם רק קצהו של הקרחון וכנראה ישנם חולים רבים הלוקים במחלה ואף אינם יודעים זאת. היום כיוון שיכולתנו לזהות את המחלה משופרת ביחס לעבר,יותר ויותר חולים מתגלים בגיל המבוגר למרות שיתכן והם חולים מזה תקופה ארוכה. בבדיקות סקר מדווחים חוקרים שונים על קיום המחלה במספרים הנעים בין אחד לכל אלף איש באכלוסיה ועד אחד לכל מאה, כתלות באוכלוסיה הנבדקת.
*האם זו מחלה תורשתית?
כן ולא, מנתונים סטטיסטיים עולה שיש שכיחות מוגברת של הופעת המחלה בתוך משפחות מסוימות. למשל – במשפחה שבה נמצא פרט אחד חולה יש סיכוי שלכ- 10% למצוא עוד מישהו חולה (הסיכוי הכללי באוכלוסיה הוא מאחוז ומטה). בתאומים זהים שלהם אותו מטען גנטי אין התאמה של 100% וכשאחד חולה רק בשלושת-רבעי מהמקרים השני חולה. מכאן ברור שישנם רכיבים תורשתיים הנמצאים בבסיסה של מחלה זו אך ישנם גורמים נוספים (סביבתיים ,כגון זיהומים וירליים) התורמים להתרחשותה של המחלה.
*באיזה גיל קיימת המחלה ?
כאמור המחלה קיימת בכל הגילאים (לאחר החשיפה לגלוטן) ולכן ניתן לזהותה בכל הגילאים. לרוב מדובר על העשור הראשון לחיים (ברוב המקרים ילדים עד גיל 5) והעשור החמישי לחיים.
ד"ר דני- הרופא המומחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה