מחלת הצליאק

בלוג זה מהווה פרויקט מסכם לנושא גוף האדם . הבלוג נכתב ע"י סתיו ספינזי, יובל סגל וזוהר כ"ץ מכתה י'12 בבית ספר תיכון ע"ש בגיין-ראש העין. המקרה הרפואי המוצג בבלוג הוא מקרה "דימיוני" המבוסס על נתונים מדעיים.

הנושא המרכזי של המקרה הרפואי בבלוג זה הוא: מחלת הצליאק.

פוסט 1 -אסנת, אמא של יוגב

שלום,

קוראים לי אסנת ואני אימו של יוגב התינוק בן השנה.

עד גיל תשעה חודשים יוגב טופל בבית עימי.
כאשר חזרתי לעבודה, רשמתי את יוגב למעון ילדים. בשבועות הראשונים הוא התפתח בהתאם לגילו, אך לאחר כשלושה חודשים חשתי שהתפתחותו של יוגב הפסיקה, הוא ירד במשקל, בטנו הייתה נפוחה, הוא שלשל ובנוסף צואתו הייתה חיוורת ומצחינה במיוחד.
אני לא יודעת באיזו מחלה בני חולה, וארצה לדעת במה מדובר, וכיצד ניתן לטפל במחלה זו.

בתודה,

אסנת.

פוסט1- רופא ילדים

שלום,

כאשר נפגשתי עם יוגב ועם אמו בפעם הראשונה ידעתי מיד שמחלתו של יוגב לפי הסימפטומים היא צליאק.
הסימפטומים של מחלה זו הם: הפסקת גדילה באופן תקין, חיוורון, נפיחות בבטן המלווה בכאבים וצואה מרובה חיוורת ומצחינה.
תסמינים נוספים המופיעים בעיקר אצל ילדים הם שלשולים, אובדן משקל, בחילות, הקאות ועייפות כרונית.
לפי דעתי, כדי שהתפתחותו של יוגב תהיה סדירה ורגילה כשאר הילדים בגן, הוא צריך להימנע מאכילת מאכלים שבהם יש גלוטן (-סוג של חלבון שמצוי בחיטה,שעורה,שיפון ושיבולת שועל).

אני אתייעץ עם רופא מומחה, שיבדוק אילו מאכלים יהיו חיוניים בשביל יוגב, הרי כתינוק התפתחותו חשובה מאוד, ובהתאם לזאת תזונתו צריכה להתאים לגילו ולהמשך פעילות תקינה של חיו.

ד"ר צביקה- רופא ילדים

פוסט 1- רופא מומחה

שלום,

שמה העברי של המחלה היא 'כרסת' , או בשמה הלועזי 'צליאק' ,ומקורו במילה היוונית קוליאקוס, שפירושה "של הבטן" – כאבים של הבטן.

השם העברי שם דגש על אחד מתסמיניה הנדירים דווקא של המחלה בצורתה הקלאסית והוא בטן נפוחה, בעיקר אצל ילדים.

הראשון שתיאר את המחלה וטבע את שמה היה הרופא היווני הקדום גלן (Galen).
המחלה תוארה באופן מפורט יותר, תחת אותו שם, על ידי הרופא הבריטי סמואל גי, שאף המליץ על דיאטה נטולת עמילן בתור התרופה היחידה למחלה.

בשנת 1950 מצא סטודנט הולנדי לרפואת ילדים בשם ווילם דיקה שהגורם הספציפי ממנו יש להימנע הוא קמח העשוי מדגנים מסוימים. המניע למחקרו היה ילדים חולי כרסת שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא טעמו לחם ושאר מוצרי חיטה, וגילו דווקא שיפור בריאותי מבחינת תסמיני המחלה.

מחקרו נתמך במחקר מקביל בבריטניה, שהראה כי העמילן וחומרים נוספים בקמח אינם מזיקים כשלעצמם, אלא רק הגלוטן.
במהלך שנות ה-60 גילו מספר חוקרים בארצות הברית את הביופסיה של המעי הדק כאמצעי אבחון ראשי למחלה, עד היום הזה.

ד"ר דני- הרופא המומחה

פוסט 2- אמא של יוגב (אסנת)

לאחר ביקורי אצל הרופא, למדתי שהטיפול היחיד המרפא לרוב את כל התסמינים (אך אינו מרפא את המחלה), הוא הימנעות קפדנית מאכילת מזונות המכילים גלוטן, ולכן סבתו של יוגב מביאה עימה בביקוריה מאפים מיוחדים חסרי גלוטן, למרות זאת, לעתים קשה להקפיד על הימנעות מוחלטת מגלוטן, ולעתים מזונות שאמורים להיות נטולי גלוטן מכילים בטעות כמויות קטנות של החלבון.

אסנת.

פוסט 2- רופא ילדים

עם התייעצותי עם רופא ממוחה, הבנתי שמחלת הצליאק הינה בעיה ברקמות הלימפה הנמצאות בתחתית המעי הדק, בשם Peyer's patches אשר אינן מתפקדות כראוי, ובעקבות כך

הגְּלוֹבּוּלִין (-סוג של חלבון) המנטרל בדרך כלל את השפעת הגלוטן, אינו מופרש או אינו מופרש בכמויות מספיקות.
הגלוטן אינו מזיק, אך רוב בני האדם מוגנים מפניו.
האנשים החולים בצליאק אינם מוגנים מפני הגלוטן הזה.

בנוסף יש השערות שהפתוגן (=נגיף) מסוים מעודד את פריצת המחלה.

ד"ר צביקה- רופא ילדים

פוסט 2- רופא מומחה

הנה כמה נתונים סטטיסטיים על מחלת הצליאק, ממחקרים שמצאתי:

*כמה זה נפוץ ?

קשה לדעת עד כמה המחלה נפוצה. הסיבה לכך הינה העובדה שלמחלת הכרסת פנים רבות. כאשר המחלה מופיעה בצורתה ה"קלאסית" קל לזהותה,אך באנשים רבים המחלה מופיעה בצורה קלה מאוד ואבחונה קשה. חלק מהמאמרים נוקבים ביחס של 1:10 בין החולים המאובחנים לחולים שאינם מאובחנים, מכאן שהמקרים עליהם יודעים הם רק קצהו של הקרחון וכנראה ישנם חולים רבים הלוקים במחלה ואף אינם יודעים זאת. היום כיוון שיכולתנו לזהות את המחלה משופרת ביחס לעבר,יותר ויותר חולים מתגלים בגיל המבוגר למרות שיתכן והם חולים מזה תקופה ארוכה. בבדיקות סקר מדווחים חוקרים שונים על קיום המחלה במספרים הנעים בין אחד לכל אלף איש באכלוסיה ועד אחד לכל מאה, כתלות באוכלוסיה הנבדקת.

*האם זו מחלה תורשתית?

כן ולא, מנתונים סטטיסטיים עולה שיש שכיחות מוגברת של הופעת המחלה בתוך משפחות מסוימות. למשל – במשפחה שבה נמצא פרט אחד חולה יש סיכוי שלכ- 10% למצוא עוד מישהו חולה (הסיכוי הכללי באוכלוסיה הוא מאחוז ומטה). בתאומים זהים שלהם אותו מטען גנטי אין התאמה של 100% וכשאחד חולה רק בשלושת-רבעי מהמקרים השני חולה. מכאן ברור שישנם רכיבים תורשתיים הנמצאים בבסיסה של מחלה זו אך ישנם גורמים נוספים (סביבתיים ,כגון זיהומים וירליים) התורמים להתרחשותה של המחלה.

*באיזה גיל קיימת המחלה ?

כאמור המחלה קיימת בכל הגילאים (לאחר החשיפה לגלוטן) ולכן ניתן לזהותה בכל הגילאים. לרוב מדובר על העשור הראשון לחיים (ברוב המקרים ילדים עד גיל 5) והעשור החמישי לחיים.

ד"ר דני- הרופא המומחה